אתם סוחבים את הפציעה הזו, שנראה שאין לה שום כוונות להחלים בקרוב. אתם נחים. מקררים ומתמתחים ועושים את כל הדברים הנכונים, אבל עדיין צולעים חזרה הביתה. אתם מנסים להסביר ליקיריכם, לאלו שעדיין מוכנים להקשיב, את סוג הפציעה הספציפי שאתם סובלים ממנו. אתם הולכים לפיזיותרפיסטים, עיסויים ואפילו הייתם הולכים לארומתרפיסט אם הוא היה גורם לכם לרוץ שוב. אבל שום דבר לא עוזר. ולבסוף, אתם מאבחנים את עצמכם באמצעות כל המידע שצברתם: אתם בני אנוש עם חוסר יכולת בסיסי להחלים.
ועדיין, אל תוותרו. ייתכן והתשובה נמצאת ממש בקצות האצבעות שלכם. 2 מילימטר מתחת לאצבעות שלכם, אם להיות מדויקים. מתחת לעור שלכם, עוטפת את האיברים הפנימיים שלכם כמו רשת עדינה וחזקה נמצאת הפאשיה [Fascia]. הפאשיה עשויה בעיקר מסיבי קולגן היוצרים מערכת מלאה ושלמה של יריעות, מיתרים ושקים קטנים העוטפים, מגינים ומחלקים כל אחד מהשרירים, העצמות, העצבים, כלי הדם והאיברים שלכם. כל חלק קטן בכם עטוף בה. אתם מוגנים על ידי הפאשיה, מחוברים באמצעות הפאשיה ושומרים על צורה אנושית באמצעות הפאשיה.
ייתכן ופאשיה היא החוליה החסרה בריפוי הפציעה שלכם.
למה אף אחד לא דיבר על הפאשיה עד עכשיו? בגלל שמעט אנשים יודעים עליה הרבה. הפאשיה היא מורכבת וקשה ללמידה. כיוון שהיא כה נרחבת, שזורה ומשתלבת בכל איבר בגוף, עד שהיא לא נכנסת לשום הגדרה רפואית סטנדרטית. אי אפשר לחתוך ולסווג אותה ולצלם אותה עבור ספרי הרפואה. יותר מזה, המטרה והפונקציה שלה מורכבות ומסובכות יותר ממערכות אחרות. על פי רוב, ההיסטוריה של הרפואה התייחסה לעצמות כאל המסגרת של הגוף, אל השרירים כמנוע ואל הפאשיה רק כאריזה.
למעשה, הנורמה בנתיחות בבתי ספר לרפואה הייתה להסיר כמה שיותר מהפאשיה על מנת שיהיה אפשר לראות בבירור מה יש מתחת, את הדברים החשובים. התמונה שתלויה במשרד של הרופא/ה שלכם, זו עם האדם פעור העיניים בעל השרירים האדומים, היא תמונה של גוף ללא פאשיה. אתם לא נראים ככה מבפנים, אבל זה הרבה יותר נקי ומסודר ללמידה וזו גם הדרך שבה לימדו את הרופאים להסתכל עליכם. עד לא מזמן.
ב-2007 התקיים בבית הספר לרפואה של הארוורד הקונגרס הראשון לחקר הפאשיה. מאז החלה דרישה ובעקבותיה מחקרים בנושא הפאשיה. גם אם אתם לא חנונים של רפואה או פיזיולוגיה, כדאי שתדעו: פאשיה היא השחקן הראשי בכל תנועה שאתם עושים ובכל פציעה שאי פעם הייתה לכם. אבל עד אותו קונגרס אף אחד לא התייחס אליה. עכשיו כולם מפצים על הזמן האבוד.
העקרונות הבסיסיים של הפאשיה.
מה בדיוק היא עושה? היא עוטפת כל אחד מהחלקים הפנימיים שלכם, מפרידה ביניהם ומאפשרת להם תנועה חלקה וקלה. היא חזקה, חלקלקה ורטובה. היא יוצרת מעטפת סביב של שריר. היא מונעת מתיחת יתר של שרירים ופועלת כמו בלם חירום אנטומי. היא מחברת את האיברים הפנימיים שלכם לצלעות, את הצלעות לשרירים ואת העצמות שלכם אחת לשנייה. היא מבנה את הפְּנים שלכם למערכת הנדסית מתואמת, מאזנת לחצים ולחצי-נגד ויוצרת גוף בעל תנועה, גמיש וחזק. אפשר להגיד את זה גם כך: היא מונעת מהגוף שלכם להראות כמו שק מלא בעצמות.
“פאשיה היא החוליה החסרה במשוואה תנועה/יציבות”, אומר טום מאיירס [Tom Myers], מחבר הספר המוערך “Anatomy Trains”. מאיירס היה אחד הראשונים שהתמודדו עם חוסר הידע והבורות לגבי תפקיד הפאשיה בגוף האדם. כבר שנים שהוא טוען שיש לתת טיפולים הוליסטיים יותר עם דגש על הפאשיה. עוד הוא אומר כי “בעוד כל ספר אנטומיה מונה כ-600 שרירים נפרדים, יותר מדויק לומר שיש שריר אחד שנוצק לתוך 600 כיסים של הרשת הפאשיאלית. ה’אשליה’ של שרירים נפרדים נוצרה על ידי סכין המנתחים של אלו העוסקים באנטומיה, כשהם מפרידים ומחלקים את הרקמות לאורך מישורי הפאשיה. אסור שהתהליך הרדוקטיבי הזה יעוור אותנו אל מול המציאות של השלם המאחד.”
אבל אלו החדשות הישנות.
מה שהדהים את הקהילה המדעית הוא, שהפאשיה אינה רק עטיפת פלסטיק. הפאשיה יכולה להתכווץ ולהרגיש ולהשפיע על הדרך בה אתם זזים. זהו איבר החישה המורכב ביותר בגוף. יש לו היכולת להתכווץ באופן עצמאי ונפרד מהשרירים אותם הוא עוטף ולהגיב למתח ועומס ללא פקודה מודעת. זה הרבה מאוד. המשמעות היא שהפאשיה משפיעה על התנועות שלכם, לטוב ולרע. המשמעות היא שאורתופדים, פיזיותרפיסטים ומעסים בטכניקות שונות מחזיקים את החוליה החסרה ממש בקצות האצבעות.
איך כל זה קשור אליכם?
תפסו רגע את צווארון החולצה שלכם ומשכו בו. כל החולצה שלכם מגיבה, נכון? הצווארון מושך לכיוון העורף. קצה החולצה מתרומם והשרוולים מתרוממים על הזרועות. אז היא נופלת חזרה למקום. זה קצת כמו הפאשיה. עכשיו, משכו שוב בצווארון החולצה, רק הפעם החזיקו בו 8 שעות. זה בערך הזמן שאתם שעונים על שולחן העבודה שלכם כל יום. נכון? עכשיו, משכו בו 2,500 פעמים. זוהי בערך כמות הצעדים שתעשו בחצי שעה ריצה. החולצה שלכם בטח לא נראית כל כך טוב עכשיו.
למזלנו הפאשיה חזקה ועמידה יותר מהחולצה שלכם ויש לה יכולות ריפוי-עצמי אדירות. כשהיא בריאה היא חלקה, גמישה ומחליקה בקלות, דבר המאפשר לכם לנוע בקלות ולהתמתח למלוא אורככם בכל כיוון ולחזור למצבה הרגיל בקלות. לרוע מזלנו, לא סביר שהפאשיה שלכם שמרה על הצורה, הגמישות או המרקם האופטימאליים שלה. חוסר פעילות גופנית מקשה ומקבע את סיבי הקולגן שפעם היו גמישים וחלקים. מתח כרוני גורם לסיבים להתעבות בנסיון להגן על השרירים שמתחת. יציבה גרועה, חוסר גמישות וחזרה על אותן תנועות יוצרת תבניות בפאשיה המפחיתות את האלסטיות שלה. תבניות אלו יוצרות הידבקויות בסיבי הפאשיה הפגועים. ברגע שאלו נוצרו מאוד קשה לשחרר אותן.
אבל, וחשוב לזכור זאת, נזקים אלו הם ברי תיקון וריפוי. ניתן לפתוח ולתקן הידבקויות ונזקים בפאשיה. הרי אמרנו שיש לה יכולות ריפוי-עצמי אדירות. במקרים מסוימים היא זקוקה לעזרה של בעל מקצוע (דיקור, טכניקות מגע מיוחדות, חימום מקומי) ובמקרים אחרים תחזוקה עצמית תעשה את העבודה. כך שיש סיכוי שתצליחו לרפא את הפציעה המטרידה הזאת למרות הכל! כמו שאתם דואגים לשרירים שלכם באמצעות מתיחות ומסאג’ ולעצמות שלכם באמצעות תזונה ומשמעת, תלמדו כיצד לדאוג גם לפאשיה שלכם, עכשיו כשאתם יודעים שצריך.
איך לטפל ולתחזק את הפאשיה
• קחו כמה דקות בבוקר, מיד עם הקימה ותעשו כמו חתול: תתמתחו ותגלגלו מראש ועד זנב. כל בוקר ותעברו על כל הגוף. זה יעזור לשחרר את התבניות וההידבקויות שעומדות להיווצר.
• תשתו! כמו כל רקמה בגוף, גם הפאישה מורכבת מהרבה מים. היא פועלת טוב יותר כשהיא רטובה.
• תמתחו את השרירים. כשהשרירים שלכם מכווצים כל הזמן, הפאשיה שעוטפת אותם מתכווצת יחד איתם. עם הזמן היא הופכת נוקשה ודוחסת את השרירים והעצבים.
• תמתחו את הפאשיה. כשהפאשיה מכווצת ודבוקה היא לא רוצה להשתחרר וכיוון שהיא יכולה לעמוד בלחצים גדולים מאוד, לא כדאי להפעיל עליה כוח. זה לא יעזור, אז התמתחו בעדינות. הפאשיה עובדת במחזורים איטיים יותר מהשרירים, הן בכיוון והן במתיחה. כדי למתוח את הפאשיה יש למתוח את הגוף בעדינות ולהירגע במתיחה ל 3-5 דקות.
• הירגעו. אמבטיה של רבע שעה במים חמימים עם מלחים מרגיעים ישפיעו היטב ויסיעו בשחרור פאשיה מכווצת ודבוקה. הקפידו על פעילות גופנית קלה ביותר של כ-10 דקות לאחר האמבט. המתיחות הן רעיון טוב לפעילות כזו.
• כבדו את הגוף שלכם ותנו לו את המנוחה שהוא זקוק כדי להחלים. טפלו במה שדורש טיפול ואל תנסו להמשיך לרוץ תוך כדי פציעה. זה עלול ליצור בעיה רצינית בטווח הארוך.
• לכו לטיפול אצל מומחה לפאשיה. אם אתם סובלים מפציעה מתמשכת או שאתם פשוט לא עצמכם בזמן האחרון פנו למומחה כזה. יש שיטות וגישות שונות לטיפול בפאשיה. חלק דומות לעיסוי, חלקן מערבות דיקור וחלקן מציעות מתיחות בלבד.
• לימדו לזוז בחכמה. שיטות כמו פלדנקרייז או אלכסנדר משמשות רקדנים, שחקנים וספורטאים ומאפשרות לגוף ללמוד לנוע נכון וללא מאמץ מיותר. תנועה כזו מונעת פציעות ותבניות תנועה המזיקות לפאשיה.
